אנוכי ה' אלוהים אינני רוצה שאתם בני האדם תאלצו לסבול
זה שנים רבות, אנוכי האלוהים, מזהיר אתכם בני האדם בעולם הזה, שתתעוררו מחלומותיכם, מן היהירות העצמית שלכם, מחוסר המחשבה שלכם, היות שבעולם הזה אתם עושים הכל לפי שיקול דעתכם, בלי לשאול אותי, הבורא, האם זה צודק או טוב והאם זה עולה בקנה אחד עם חוקי הבריאה שלי. עליכם להתעורר מן הכסילות שלכם, שהרי היא תגרום לכם סבל ומכאוב. שהרי עד עתה לא שמעתם עלי, על אלוהים, לפיכך לא שאלתם בלבכם מהו רצוני הקדוש למענכם, האם עליכם לפעול כך או אחרת, האם לא עברתם עבירה נגד חוקי הבריאה שלי שיכולים להביא לכם מזל וברכה.
ואז כשפה או שם, כשחומרת החיים, וכשחומרת חוקי הבריאה שלי החלה להשפיע והייתם מוכרחים להבין עד כמה מעשיכם הרעים הביאו אתכם להיות חסרי אונים ושליטה, התחלתם להיזכר בי ובאתם אלי בטענה מדוע אני מרשה זאת.
אני האדון אומר, בעצם אינני מרשה דבר בלי הסכמתכם. אבל את הסכמתכם זו למאורעות שאינם מוצאים חן בעיניכם, את ההסכמה הזו אתם נותנים בחוסר דעת שלכם, בחוסר האמונה שלכם וכיוון שאתם סבורים שכל עוד שלומכם טוב אתם יכולים לעשות ולהימנע מלעשות מה שאתם רוצים. וזו דווקא נקודת החולשה: כל עוד שאתם כך מבינים, אין אני יכול לעזור לכם כאדון החכמה, הצדק והאהבה, ואף אינני יכול לשמור אתכם מכל הדברים שאתם גורמים להם בשל אדישותכם. מתוך אהבה אליכם יכולתי למנוע מכם כל זאת בהיותי הבורא והכל יכול. אבל אני שואל אתכם היכן היתה אהבתכם במשך אלפי השנים? היכן היתה אהבתכם לבני האנוש האחרים במשך כל השנים שחלפו? האם התפללתם למענם והאם ביקשתם את ברכתי? האם התפללתם למען אלה שהפכו לאויביכם או שהזיקו לכם? אילו עשיתם כן הייתם יוצרים את היסוד לכך שאוכל גם אני להעניק לכם אהבה ורחמים.
ומה אתם עונים לי, בוראכם, כאשר אני שואל אתכם האם הודיתם לי שוב ושוב על כל מה שהענק לכם בחייכם בחסדי, וגם על השלום וההגנה שנתתי לכם ועל שלומכם הטוב. ראו, אפילו זאת לא עשיתם במידה מספקת. איזה תפקיד עלי האדון לשחק בחייכם? כך אני האדון חייב להוסיף ולשאול אתכם. אך זאת שאלו עצמכם עתה אתם בשעה זו.
החיים עלי אדמות לא נוצרו כדי להנות ממנעמי העולם הזה, אלא חייכם עלי אדמות נוצרו כדי להכשיר אתכם למלכות השמיים שלי של הרוח הטהורה. הלא כיצד רוצים אתם להמשיך ולהתפתח כאשר אתם שוכחים אותי, אלוהיכם ואדונכם, כאשר אינכם רוצים ללמוד לאהוב גם את אלה שאינם רוצים לאהוב אתכם אבל בכל זאת הם אחיכם ואחיותיכם? גם הם מוזמנים אלי, פעם כשישובו הביתה אלי לשמיים. איפה, אם כן, העזרה שלכם לאלה שתעו בדרך ולפי ראות עיניכם עשו טעויות גדולות? מדוע אינכם מרחמים על האחים והאחיות האלה שלכם? ראו, לו עשיתם זאת, הייתי יכול למנוע מכם הרבה סבל ומסכנות. אבל אתם אוהבים את עצמכם יותר מאשר כל דבר אחר. וכך נכנס חוק הגורל שפֹהמשמעו: עין תחת עין, שן תחת שן. כשאתם מבקשים שדבר כזה לא יחול עליכם, מדוע אתם שופטים אחרים באכזריות חמורה ולפעמים בחוסר רחמים? ראו נא אם רוצים אתם שאני החסד אהיה החוק, האור והשלווה בעולם הזה. ובזה תתקיים הבטחה שמופיעה בכל כתבי הקודש. רק הכל-יכול יודע את היום והשעה שזה או משהו אחר יקרה. אולם, אנו בני האדם נקראים להכיר באות שבא ממנו וגם להכיר שהכל-יכול, דווקא בזמן הקשה הזה, בממד ההיסטוריה של העמים, מתחיל להיחלץ לעזרה, מקרה שלעולם עוד לא קרה.
יש, משום כך, נחיצות גדולה שכל אדם – ללא הבדל לאיזו דת או גזע הוא משתייך – יקרא על התגלויות קדושות כאלה של הכל-יכול, ולאחר, שלפני כן התפלל תפילת היטהרות וסליחה, הכל-יכול יהיה מוכן לקרוא אתו את המלים הקדושות, כדי שיתגלו ללבו האמת המוחלטת והרצון המוחלט הקדוש של הכל-יכול. רק הכל-יכול יכול בחסדו ובאהבתו להוכיח לאדם הקורא, שמה שכתוב פה זו המילה הקדושה שלו עצמו ורק דרכו יכול אדם למצוא את העזרה האמיתית!
על כן, קראו בהכתבה הבאה של הכל יכול את רמיזותיו הכל כך חשובות, מדוע האדם מוכרח, לעתים קרובות, לסבול ללא צורך, אבל גם, איך יכול האדם למנוע סבל כזה, איך הוא יכול לחולל את השלווה האמיתית ולמצוא את החופש האמיתי.
© L C M